סופ"ש מרענן בפארק הירדן

בכל שנה בקיץ אנחנו משתדלים לצאת חופשה משפחתית, הזדמנות לבלות קצת זמן איכות ביחד. מכיוון שכל תוכניות הנסיעה לחו"ל נגנזו כבר במרץ, החלטנו להישאר בארץ. דווקא שמחתי שיצא שהיקום הכריח אותנו לטייל השנה דווקא בארץ, אבל מצד שני - המחשבה על השהייה בבית מלון מלא אנשים גרמה לי לחרדה קלה, שאפילו התיאורים של ארוחת הבוקר המפנקת לא הצליחו לגרש. חשבנו לעשות קמפינג, משהו שלא עשינו מאז שהגדולים היו קטנים, אבל המחשבה להינמס באוהל לא הייתה כל כך אטרקטיבית. אז התלבטנו והתלבטנו. ואז, באמצע יולי נתקלתי בפוסט הזה של גלית קידר, ו - בינגו. מצאתי פתרון.

איפה ישנים?

פארק הירדן נמצא צפונית-מזרחית לכנרת. הפארק משלב טבע ועתיקות, עם אפשרויות בילוי שמתאימות לכל המשפחה, ושארחיב עליהן בהמשך. בפארק קיימות תשתיות המתאימות ללינה בקרוונים ובאוהלים. בתקופות "נורמליות" הפארק עמוס אנשים בסופי שבוע. במהלך אמצע השבוע לנים מדי פעם בפארק תלמידים מבתי ספר שונים בארץ, המגיעים אליו במסגרת טיולים שנתיים. בפארק קיימים 12 "חדרי צוות", שנועדו למעשה עבור צוותי המורים שמלווים את הטיולים השנתיים. כל חדר כזה מאובזר במיטות, שירותים ומקלחת, פינת אוכל, מקרר קטן, מיקרוגל והכי חשוב... מזגן!

ניתן לשכור "חדר צוות" שכזה במחיר של צימר זול במיוחד.

נכנסתי לדף הפייסבוק של פארק הירדן, התקשרתי ושריינתי לנו חדר ל-5 אנשים. ההימור שלי הצליח – החדר היה נקי ומרווח, וסביבנו לא היו כמעט אנשים. מסתבר שלא הרבה אנשים מכירים את האפשרות הזו. החלפנו בגדים וקדימה...

מה עושים בפארק הירדן?

פארק הירדן הוא פארק גדול מאד, הגדול ביותר בצפון. בעבר פעלו בשטח הפארק מספר תחנות קמח, שהופעלו בעזרת מי נהר הירדן, הגובל בשטח הפארק. מי הירדן נותבו אל תחנות הקמח בעזרת תעלות, מעשה ידי אדם. כיום ניתן למצוא בשטח הפארק שרידים של אחת מתחנות הקמח, ושל חלק מהתעלות. מי הירדן הקרירים הזורמים בתעלה והבריכה שנוצרה ליד שרידי תחנת הקמח הן האטרקציה המרכזית בפארק: בריכה רדודה שכיף להשתכשך בה. מי שרוצה יכול לטפס על גג תחנת הקמח, או להתכופף ולהיכנס אל אפלולית הקומה התחתונה, בה פעם היו טוחנים את הקמח, וליהנות מזרם מים קריר שעושה מסג' בגב. 😊 כשנכנסים לפארק מקבלים מפה קטנה ובה מסומנים מסלולי טיול אפשריים בתוך הפארק. המסלולים קלים, חלקם קצר מאד וחלקם ארוך יותר, יש מגוון לכולם. ויש עוד כמה דברים שאפשר לעשות שם... תיכף תגלו...

התכנית שלנו

אנחנו החלטנו ללכת על סופשבוע לא סטנדרטי, כלומר להגיע בשישי בצהריים ולחזור ביום ראשון. בשישי בבוקר ארזנו את כל המשפחה: 3 ילדים, שתי מזוודות ומלאאאאאא אוכל, ונסענו.

הגענו לפארק בסביבות שתיים, החנייה ליד חדרי הצוות הייתה עדיין ריקה. קיבלנו את החדר, שמנו בגדי ים והלכנו לקיאקים. הכניסה למתחם "אבו קיאק" ממוקמת בתוך פארק הירדן, אבל הם סגורים בשבת ולכן הזדרזנו להגיע לפני שיסגרו. אחרי השנה הגשומה שהיה השנה, הירדן מלא וגדוש, והיה לנו ממש כיף. לקחנו שני קיאקים: הבנות באחד והבנים בשני. חלק מהזמן חתרנו, חלק מהזמן השפרצנו, וחלק מהזמן פשוט נהנינו מהנוף... ובדיוק כשהאמצעית הודיעה שמתחיל לשעמם לה ראינו את גשר בנות יעקב, והבנו שאנחנו קרובים לסוף המסלול.

אחרי הקיאקים, רטובים וקצת מלוכלכים, חזרנו לחדר להתקלח ולהתקרר קצת במזגן. ראינו שלחניה הצטרפו עוד מספר מכוניות והבנו שאנחנו כבר לא היחידים במתחם חדרי הצוות. עם זאת, כמות המשפחות הקטנה הבטיחה לכל משפחה את השקט שלה. הכנו ארוחת ערב ובשעה שמונה בערב התייצבנו לאטרקציה השנייה של היום:

תופעת טבע - טיול לילי

האטרקציה הזו היא חדשה יחסית, ומגניבה ממש. התאספנו, כמות לא גדולה של משפחות שהחליטה ללון בפארק ושמענו את המדריך מסביר על הפעילות: הרעיון הוא טיול בחשיכה בשביל סלול, כאשר המסלול מואר בתאורת לילה עדינה. לאורך המסלול עוברים בשבע תחנות: בכל תחנה פגשנו אלמנט כלשהו שקשור לפארק הירדן: עץ השקמה העתיק, גחליליות, זיקית שמרימה מסיבה, צב שמלמד יוגה, פטריות שניתן לתופף עליהן ועוד. התחנות מושקעות מבחינת התפאורה והטכנולוגיה, הטקסטים מתובלים בהומור, וכל התחנות מדובבות בידי שחקני ארץ נהדרת, מה שמוסיף לתחושת ה-Fun הכללי. הסיור מתאים לכל הגילאים: אצלינו בן ה-5 ובת ה-12 נהנו שניהם. בן ה-15 נשאר לישון בחדר הממוזג, ובדיעבד אמרנו לו שהוא ממש הפסיד... כדי להצטרף לסיור יש לבצע הזמנה מראש, בתשלום סמלי. לצערי בגלל החושך לא יכולתי לצלם, אבל תסמכו עלי – היה שווה.

מצאתי ביוטיוב פרסום שלהם, כדי שתוכלו להתרשם:

תחנת הקמח

בזכות החדר החשוך והקריר קמנו ביום שבת מאוחר יחסית. התכנון היה לשכשך במימי הפארק, ליד תחנת הקמח, ובצהריים לטיל בשמורת המג'רסה, אליה נרשמנו להגיע מראש. בסופו של דבר היה לנו כל כך כיף במים, שהחלטנו לוותר על הנסיעה ופשוט להישאר בפארק. במתחם יש גם כמה גני משחקים עם מגלשות ומתקני טיפוס שבן ה-5 שמח לבחון אותם.

בשעות אחר הצהריים חזרנו לחדר הממוזג, התקלחנו והתקררנו להנאתנו במזגן. הילדים שמחו לחזור קצת לטלפונים שלהם ולקראת ערב קפצנו לקצרין, מרחק כרגע שעה נסיעה לאכול במסעדת ברוהאוס. את פנינו קידם קניון כמעט נטוש לחלוטין – מסתבר שהמסעדה היא פחות או יותר העסק היחיד ששרד שם. האוכל היה טעים, המחיר יקר, אבל התנחמנו בכך שתמכנו בעסק ישראלי בתקופת משבר. כשחזרנו שמנו לב שהמכונית שלנו שוב נותרה היחידה במגרש החנייה... רוב השכנים שלנו כבר חזרו הביתה.

ממה עושים זכוכית

קמנו ביום ראשון בבוקר בידיעה שבקרוב עוזבים. איש התחזוקה החביב הסביר לנו איפה להשאיר את המפתחות של החדר לכשנעזוב, וסיפר לנו שיש כרגע בסך הכל שתי משפחות בפארק, ואנחנו אחת מהן. שמנו בגדי ים וירדנו לעוד שכשוך-שלפני-פרידה במימי הבריכה שליד תחנת הקמח. במים פגשנו את שני הילדים מהמשפחה השניה. הם סיפרו שההורים שלהם החליטו בספונטניות להישאר לעוד יום, כי היה כל כך כיף. בקיצור – הבריכה הייתה כולה לרשותנו.

הספקנו לשכשך קצת ואז חזרנו לחדר לארוז: היינו צריכים להגיע בשעה 12 לסטודיו מנדרינה במושב נטור, מרחק כחצי שעה נסיעה דרומה מפארק הירדן. רינה קיבלה את פנינו בחנות המקסימה שלה, שבנויה בתוך קרון עץ. הלכנו לסטודיו שלה מתרגשים מציפיה להתחיל סדנת יצירה בזכוכית. רינה הנחתה אותנו ללבוש סינרים ומשקפי מגן. היא הסבירה לנו על ההיסטוריה של הזכוכית ועל אומנות בזכוכית, ואז התנסנו בהכנת ספירלות. אפילו הקטן בן ה-5 הכין אחת. אחר כך עברנו להכנת דברים יותר מסובכים: הכנו פרפרים, פרצופים ואפילו חיידק קורונה צבעוני וידידותי. העבודה עם המבער ומוטות הזכוכית הייתה חוויה חדשה בשביל כולנו, אבל די מהר תפסנו את העניין. אני באופן אישי מאד נהניתי מהעבודה עם החומר החדש. גם הילדים הגדולים הכינו תוצרים חמודים, ואפילו הבעל שלי – שפחות בעניין של יצירה – ניסה את כוחו והכין כמה דברים. במהלך הזמן הזה הקטן העסיק את עצמו במשחקים בטלפון, וכשנמאס לו - רינה נתנה לו להדביק חתיכות זכוכית על מסכת עץ. הוא היה מאושר.

אחרי כשעתיים נפרדנו מרינה, עם ארגז מלא יצירות זכוכית עטופות בפצפצים. הילדים התעקשו לבדוק את חוזק מתקני העץ, האומגה והחבלים שהשתלשלו בין העצים מחוץ לסטודיו לפני שעוזבים.

חזרנו עייפים אך מאושרים

בדרך חזרה חשבתי על זה. בתקופה נורמלית, אם הייתי מציעה לשני המתבגרים שלי לנסוע ללון בפארק הירדן ולעשות קיאקים, הם כנראה היו מגלגלים עיניים ומתהפכים חזרה במיטה שלהם... אבל השנה, אחרי חודשים שבהם הם היו סגורים המון בבית, ואחרי חופש גדול משעמם במיוחד, עצם היציאה מהבית ושבירת השגרה הייתה מבורכת. לא אשקר – היו גם רגעים מעצבנים, כמו בכל משפחה נורמלית – אבל כששאלנו, כולם הודו שהיה מוצלח מאד.

לסיום, הנה כמה פרטים לשימושכם:

האתר של פארק הירדן: https://www.parkyarden.co.il דרכו ניתן להזמין מקום לישון בפארק, ולרכוש כרטיסים למופע הלילה.

האתר של סטודיו מנדרינה: https://mandarina.org.il להזמנת סדנאות יצירה בזכוכית.