כרטיסי גירוד בבית הספר – סיפור על פעילות חורף

"שלום. הבנתי שאת מוכרת מדבקות גירוד?" ככה התחילה השיחה שלי עם מרים שפר.

"כן." עניתי והתעניינתי לגבי הגודל והכמות.

"3000 מדבקות בערך, יש לך?" היא אמרה.

לא. אין לי.

אבל המשכנו לשוחח, ולבסוף לא התאפקתי ושאלתי: "למה בעצם את צריכה כל כך הרבה מדבקות? מה את עושה איתן?"

התשובה שלה הפתיעה אותי:

"אני רכזת חברתית בבית ספר חרדי לבנות. כחלק מפעילות החורף שלנו אני מכינה לתלמידות כרטיסי גירוד". בשלב הזה הסקרנות שלי כבר הרקיעה שחקים, אז ביקשתי רשות להתקשר אליה בערב ולראיין אותה לבלוג.

School photo created by freepik - www.freepik.com

תכירו: מרים היא מחנכת ורכזת חברתית בבית ספר חרדי המכיל תלמידים מגיל גן ועד התיכון. היא ספציפית אחראית על הפעילות עבור תלמידי היסודי והחטיבה.

מה המטרה של הפעילות החברתית?

לפעילות החברתית בבית הספר יש כמה מטרות. אחת המטרות היא הנאה. אבל יש מטרות נוספות שהן חשובות לא פחות, כמו למשל העברת תכנים. אנחנו בוחרים נושא שאנחנו מעוניינים להעביר לתלמידות: הכוונה לנושא שאין לו מקצוע ברשימת המקצועות, משהו שהוא לא חלק מתוכנית הלימודים. למשל – כיבוד הורים. כמורה, אם אני אעמוד בכיתה ואגיד להן – "תקשיבו, זה ממש חשוב לכבד את ההורים ולעזור בבית" – הן לא יקשיבו. וגם אם יקשיבו, זה לא מחלחל פנימה. תכנים כאלו אנחנו מכניסים בתוך פעילות חברתית. במסגרת הפעילות הבנות נדרשות לבצע משימות והן גם זוכות בפרסים ובהטבות, ואז הן מקבלות את התכנים בצורה של הנאה וכיף. כל ילדה בוחרת לעצמה באיזו משימה היא רוצה להשתתף, ואז הן לומדות את הנושא בצורה חווייתית. מטרות נוספות הן גיבוש ויצירת אווירה של אחדות, וגם מטרה שחשובה לי באופן אישי – לקדם את הילדים החלשים.

בפעילות יש לי את החופש לבחור גם ילדה שהציונים שלה חלשים, או ילדה שלא יודעת לקרוא, והיא יכולה להיות "מספר אחד" בפעילות. זה מקום שמאפשר לי לתת להן במה ולהעצים את היכולות שלהן ואפילו להיעזר בהן. אם יש מישהי שהיא מתקשה בכיתה, שנמצאת בשוליים, ובחרתי אותה לעזור לי בהכנת הפעילות – זה נותן לה המון, זה תורם למעמד החברתי שלה בכיתה ומאפשר לה לתרום ולהביע את עצמה בדברים שהיא חזקה בהם, שהם לא בהכרח חשבון או עברית.

מתי אתם מקיימים פעילות כזו, ואיך הרעיון נולד?

הפעילות היא פעילות בית ספרית, והיא מתקיימת כל שנה בתקופת החורף: בין חשוון לאדר. היא גם נקראת ככה, "פעילות חורף". חלק מהעניין זה ליצור אווירה שכיף להגיע לבית הספר, משהו מפתיע. ילדה יכולה להגיע בבוקר לבית הספר ולגלות שמחלקים משהו בשער. זה לא משהו שקורה בכל יום, והילדות לא יודעות מראש מתי זה יקרה, אז זה יוצר ציפייה. זאת אומרת – שאם את תלמידה והחלטת שמחר לא בא לך להגיע לבית הספר, יכול להיות שתפסידי פעילות קטנה. הפעילויות הגדולות הן בימים שידועים מראש, ואין הרבה כאלה: יום פתיחה, יום סיום ויום שיא באמצע. ובין לבין יש הרבה פעילויות קטנות – פעילות של שעה, או פעילות בזמן ההפסקה. זה עזר לנו מאד להוריד את כמות האיחורים והחיסורים בבית הספר, כי התלמידות לא רוצות לפספס את הפעילות.

בדור של היום, הילדים לא רוצים לבוא לבית הספר. נכון שאצלנו בחינוך החרדי זה הרבה פחות, אבל זה גם קורה. צריך לזכור שהעולם היום מתוקשב, הכל צבעוני, מושך וראוותני. בציבור החרדי יש קשת רחבה של סגנונות ולצערנו חלק מהילדים יותר חשופים לזה. בהשוואה לכל השפע והצבעוניות הזו, המורה בכיתה נראית די משעממת. בית הספר נדרש להיות מעניין והמורה צריכה להיות כמו שחקנית על במה וליצור עניין כל הזמן. זה די קשה. קורה שאימהות מתלוננות שהילדות לא רוצה להגיע לבית הספר. זו הסיבה שהפעילות נערכת בצורה כזו, באירועים קטנים ומפתיעים לאורך כל תקופת החורף. הפעילות מתחילה אחרי החגים, וממשיכה עד אדר. באדר גם ככה יש יותר עניין לבוא כי יש את אירועי פורים, ואח"כ כבר פסח.

איך מדבקות הגירוד משתלבות בפעילות?

במדבקות אני משתמשת כדי ליצור כרטיסי גירוד. כרטיסי הגירוד יכולים לשמש כפרס בפעילות נושאת פרסים, או כחלק מפאזל שקשור לפעילות. זה פשוט עוד אלמנט שמוסיף עניין לפעילות. אני לא משתמשת בזה תמיד. בכל שנה אנחנו עושים משהו קצת אחר, שיהיה מעניין.

למשל, ילדה שביצעה משימה נכון, תקבל כפרס כרטיס גירוד. לפעמים היא תקבל את הכרטיס אפילו על ההשתתפות, תלוי בילדה ובמשימה. זה מדרבן אותן להיות שותפות, ולקחת חלק בפעילות החברתית. כשכרטיס הגירוד משמש כפרס, אז התוכן שלו בהתאם, ובכל כרטיס יכול להיות רשום משהו אחר. לדוגמה יכול להיות רשום שם "זכית ב..." עם פרס ממשי, או שהפרס יהיה משהו מהווי בית הספר שיהיה בעל ערך לתלמידות. לדוגמה: פתק אישור לאיחור, או שתי נקודות תוספת למבחן, וכדומה. לפעמים אני מחלקת כרטיסי גירוד במסגרת ירידים שאנחנו עושים בבית הספר, ואז יכול להיות שיהיה רשום שם "אופס, חבל. אולי בפעם הבאה." או שיהיו פרסים קטנים, למשל שוקולד או מתוקים אחרים.

אפשרות נוספת היא שהכרטיסים הם חלק מהפעילות. למשל בכל כרטיס מופיעה אות, והבנות צריכות לאסוף אותיות כדי להרכיב איזשהו משפט שקשור לנושא הפעילות. במקרה כזה התלמידות יכולות גם להחליף בניהן כרטיסים כדי להשיג את האות המבוקשת. זה יפה לראות שתלמידה ביסודי מרגישה חופשי להחליף כרטיס עם תלמידה בחטיבה, וזה יוצר תחושה של שוויון ושל אחדות. למשל, עשינו פעילות של אלבום מדבקות בנושא "הלכות שבת", שהתלמידות היו צריכות לצבור מדבקות ולמלא את האלבום. אני חילקתי מדבקות לתלמידות על התקדמות במשימות ובפעילות. על כל מדבקה הייתה תמונה שהייתה קשורה לאחת מהלכות השבת ובאלבום היה רשום הסבר על ההלכה. מי שקיבלה את אותה המדבקה פעמיים, החליפה עם חברות כי היא רצתה למלא את האלבום.

מה עוד יש בפעילות?

לפעילות נלווים עוד דברים. למשל, יש שיר קבוע שקשור לפעילות, מעין המנון, והוא מתנגן בבית הספר בהפסקות. לדוגמה השנה עשינו תחרות בין הכיתות, להמציא תנועות שילוו את השיר. שיתפנו בזה את הבנות מהתיכון, שהגיעו ועזרו לבנות הצעירות להמציא תנועות ולהתאמן עליהן. והן הכינו אביזרים בכוחות עצמן.

בסופו של דבר כל כיתה הופיעה עם הריקוד שלה בחצר וצילמנו וערכנו את זה ואח"כ כל בית הספר ראו את הריקוד כסרט על מסך. אז זה יצר עניין נוסף, כי זה מרגיש שונה שמצלמים אותך יחסית להופעה "רגילה". צילמנו בכמה מקומות ואח"כ ערכנו את זה וזה יצא מאד נחמד. כשאנחנו עושים תחרות בין הכיתות אז פרס יכול להיות למשל יציאה של הכיתה הזוכה ליום שדה. אני מכינה מראש צ'ק כזה גדול ועליו כתוב הפרס, ו"למימוש עד...", וכשהתחרות מסתיימת אז אני רושמת על הצ'ק את שם הכיתה ומעבירה את הצ'ק אליה. כל ה"שואו" הזה מוסיף לאווירה ומדרבן את הבנות להשקיע מאמץ.

לסיכום הפעילות אנחנו מראיינים את הבנות ושומעים את החוויות שלהן מהפעילות, בתור משוב. בשנה שעברה הנושא של הפעילות היה "כיבוד הורים", אז החלטנו לראיין דווקא את האימהות של הבנות כדי לשמוע איך הן חוו את הפעילות בבית. ומכיוון שהבנות התבקשו, כחלק מהמשימות בפעילות, להיות יותר פעילות בעזרה בבית, אז היה ממש נחמד ומרגש לראות את המשובים של האימהות. וגם לילדה זה נעים שכל החברות רואות את זה.

מאיפה הרעיונות?

אני אוהבת את הדברים האלו, גם בבית אני עושה לפעמים כל מיני דברים לילדים. וכדי שלא יחזור על עצמו אני משתדלת בכל שנה לעשות משהו קצת אחר, אז זה מכריח אותי לחשוב על רעיונות חדשים. הדברים העיקריים בפעילות מתוכננים מראש, אבל לפעמים עולה לי איזשהו רעיון מדליק ובא לי להכין אותו למחר או למחרתיים, ואז זה ספונטני. יש דברים שאני מוסיפה או משנה תוך כדי: אם אני רואה למשל שמאד אהבו משהו, או שמשהו לא כ"כ עבד, אז אני מפיקה לקחים תוך כדי הפעילות. להיות רכזת חברתית זה הרבה עבודה, ואני משתדלת גם להיות מעודכנת כל הזמן באפשרויות: מה אפשר לעשות, איזה חומרים יש ומאיפה משיגים אותם, כדי שתמיד יהיה חדשני ומעניין.

מה שבטוח, לי היה ממש חדשני ומעניין לשוחח עם מרים!

ממש התחשק לי לבוא ללמוד בבית הספר שלה, כי זה נשמע ממש כיפי. אני מקווה שעוד בתי ספר יאמצו את הרעיון. ואם אתם מכירים מנהלת או רכזת חברתית בבית ספר – תרגישו חופשי לשלוח לה את הפוסט הזה!